הורמונים הם "השליחים הכימיים" של הגוף, הם נוצרים ומשתחררים ע"י איבר אחד, מופרשים אל מחזור הדם עד שמגיעים אל איבר היעד שלהם וגורמים לשינוי.
הגוף האנושי מייצר מעל 50 סוגי הורמונים, אבל 7 מהם הם ההורמונים החשובים לנו בתהליך הפוריות: E2 (אסטראדיול), פרוגסטרון, טסטוסטרון,  Luteinizing hormone – LH, Follicle stimulating hormone – FSH, Huamn chorionic gonadotropin – hCG ופרולקטין.

E2 פרוגסטרון וטסטוסטרון – שלושתם הורמונים סטרואידים אשר כולסטרול הוא חומר המוצא שלהם.
E2 ופרוגסטרון מופרשים מהשחלות ומשפיעים על 2 איברים: הם גורמים לבלוטת יותרת המוח להאט או לזרז את קצב הפרשת ההורמונים LH  ו-FSH, ובנוסף גורמים לרירית הרחם לצמוח ולהתעבות  לקראת השרשת הריון פוטנציאלית.
הפרוגסטרון מופרש גם במידה קטנה יותר מבלוטת יותרת הכליה, מהשליה ואצל גברים –מהאשכים.
E2 מגיע לשיאו בערך באמצע המחזור ממש לפני הביוץ בעוד שהפרוגסטרון מגיעו לשיאו במחצית השניה של המחזור (מופרש בעיקר מהגופיף הצהוב –Corpus Luteum).
רמות  נמוכות מדי של E2 יכולות לפגוע בעיבוי הרירית ולגרום לרירית דקה מדי (אופייני יותר לנשים בגיל המעבר), ואילו רמות גבוהות מדי עלולות לגרום לגירוי יתר שחלתי, רמות גבוהות מושפעות גם מכמות הזקיקים ומאיכותם.
רמות גבוהות חריגות ביום ה-3 למחזור יכולות להצביע על ציסטה או על ירידה ברזרבה השחלתית.
טסטוסטרון, ההורמון הגברי העיקרי מיוצר אף הוא בכמויות קטנות בשחלות ואחראי אצל האשה בעיקר על הדחף המיני.

LH, FSH  ו- hCG – מתייחסים אליהם כאל גונדוטרופינים (GnRH ). LH  ו- FSH  נוצרים בבלוטת יותרת המוח ושולטים בפעילות בשחלות (אצל הגברים – בפעילות באשכים), הם אלו שגורמים לשחלות לשחרר אסטרוגן, להבשלת ביציות  ולביוץ.
LH  הוא ההורמון שנבדק בערכות הביוץ, הורמון הגופיף הצהוב.
ערכים נמוכים מדי עלולים להצביע על תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
ערכים גבוהים מדי עלולים להצביע כל כשל שחלתי, שחלות פוליציסטיות, מנופאוזה וכו'.
עליה בערכי ה-LH מעל 20 מעידה על ביוץ תוך 48 שעות.
FSH בערכים חריגים עלול להעיד על תת פעילות של בלוטת יותרת המוח, ציסטה בשחלה, שחלות פוליציסטיות, רזרבה שחלתית נמוכה  ותסמונות למיניהן (טרנר, קליי-נפלטר בגברים).
ביום ה-3 למחזור היחס בין רמות ה- LH וה-FSH  אמור להיות 1:1.
hCG הוא ההורמון שערכות ההריון מזהות, הוא נוצר כאשר מתפתחת השרשה ברירית הרחם (הריון J).

פרולקטין – מיוצר ע"י בלוטת יותרת המוח ותפקידו העיקרי הוא לסייע בייצור החלב, אבל פרולקטין משפיע גם על הביוץ והמחזור החודשי, רמות גבוהות מדי של פרולקטין בדם עלולות לגרום לבעיות פוריות ע"י דיכוי FSH  ו- GnRH ומניעת ביוץ, וכן להצביע על תת פעילות של בלוטת יותרת התריס, מחלה כלייתית, שימוש בתרופות רבות (בין היתר נוגדי דיכאון). הוא הסיבה העיקרית לכך שנשים אחרי לידה או בזמן הנקה לא נכנסות להריון.
סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון- הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, הפרשת חלב מהפטמות וקשיי התעברות.